פסק-דין בתיק ת"א 8416-01

1.         זהו פסק דין בתביעת התובע, לחייב את הנתבעות לשלם לו פיצויים, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, עקב תאונת עבודה שעבר, כאשר עבד אצל הנתבעת מס' 1, במסגרת פרויקט של הנתבעת מס' 2. הוחלט לקבל את התביעה ביחס לנתבעת מס' 1, ולדחותה ביחס לנתבעת מס' 2, כמפורט להלן.

2.         התובע, יליד 2.3.58, שרברב במקצועו, הועסק ע"י הנתבעת מס' 1, משנת 1996. לטענתו, ביום 12.1.06, כאשר הועסק ע"י הנתבעת מס' 1, במסגרת פרויקט של הנתבעת מס' 2, נדרש ע"י מנהל העבודה מטעם הנתבעת מס' 1, לחתוך צינור בקוטר 4 צול בתקרת מבנה, שגובהה היה בין 3 וחצי ל-4 מטרים. לצורך כך סופק לו סולם כפול נפתח, שגובהו 1.8 מ', ללא משטח דריכה בראשו. באמצע הסולם, הותקן לטענתו חבל, שמנע פתיחת שתי הכנפיים של הסולם, ובתחתיתו גומיות שנשחקו לגמרי. בהתאם להוראת מנהל העבודה מטעם הנתבעת מס' 1, החזיק עובד נוסף של החברה, ששמו לאוניד, את הסולם. כמו כן, ניתן בידי התובע, מסור דיסק לצורך חיתוך הצינור, ואולם, מתג ההפעלה של הדיסק לא היה תקין, והדיסק הופעל ע"י הכנסת התקע שלו אל תוך שקע החשמל, ע"י לאוניד. לטענת התובע, הוא התריע בפני הממונים עליו, על כך שהדיסק אינו תקין. נוכח המרחק שבין הסולם והשקע שבקיר, נדרש לאוניד לעזוב את הסולם, בכל עת שהיה צורך להכניס את התקע לשקע, לצורך הפעלת מסור הדיסק, או להוציא את התקע מהשקע עם סיום הפעלתו. לטענת התובע, כאשר סיים לחתוך את הצינור, עזב לאוניד את הסולם על מנת לנתק את המסור מזרם החשמל, ואז רעדו רגלי הסולם, התובע איבד את שיווי משקלו, נפל ונחבל בקרסולו.

            התובע פונה לביה"ח, ואושפז למשך יומיים, כאשר רגלו מגובסת. רגלו של התובע היתה נתונה בגבס למשך 3 חודשים, ובהמשך התהלך התובע בעזרת קביים, במשך מספר חודשים נוספים.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת מומחה מטעם התובע, בתחום האורטופדיה, ד"ר י. יקים, אשר קבע, כי לתובע נגרמה נכות צמיתה בשיעור 20%, בשל הגבלת התנועות בפרקי כף הרגל, במפרק הסוב-טאלרי, ונוקשות במפרקים הטרסליים.

יוער, כי ועדה רפואית דרג ראשון של המל"ל קבעה, כי לתובע נכות בשיעור 10% בגין הפגיעה. הועדה החליטה, להפעיל את תקנה 15, והעמידה את שיעור נכותו של התובע על 15%. ועדה רפואית לעררים קיבלה את עררו של התובע וקבעה, כי שיעור נכותו בשל פגיעתו בתאונה האמורה, עומד על 20%. בפרוטוקול הדיון בערר, בסעיף ההסכמות נכתב, כי: "הועדה מקבלת את חו"ד ומסקנותיו של ד"ר יקים...".

לטענת התובע, עוולו כלפיו הנתבעות בהתנהגותן, בעוולות רשלנות והפרת חובה חקוקה. זאת, בין היתר, בשל אי מתן הדרכה נאותה, אי קיום פיקוח נאות במהלך העבודה, אספקת כלי עבודה שאינם תקינים, ואי אספקת אמצעים נדרשים בנסיבות, כגון פיגום נייד המתאים לעבודה בגובה.

3.         הנתבעות הכחישו בין היתר, את טענות התובע לענין נסיבות התרחשות התאונה, ואת אחריותן הנטענת בגינה. הנתבעות טענו, כי ככל שנגרמה התאונה, הרי שהתובע נושא באחריות להתרחשותה, ויש לייחס לו בשל כך, אשם תורם בשיעור של 100%. הנתבעות הכחישו גם את שיעור הנכות הנטען, ואת הנזקים שנגרמו לתובע, לטענתו. הנתבעות הגישו חוות דעת מומחה מטעמן, שנערכה ע"י האורטופד, ד"ר שמואל וייס. המומחה איתר "הגבלה ניכרת", בתנועת הקרסול הימני של התובע, וכן "הגבלה קלה", בקרסול שמאל שלו, אשר לא נפגע בתאונה. על רקע הממצאים האמורים בקרסול שמאל של התובע, אותם הגדיר כ "שינויים ניווניים", ועל רקע שינויים ניווניים שנמצאו לדבריו, בקרסול ימין של התובע, כ-8 חודשים לאחר התאונה, סבר המומחה, כי "...פגיעה הנוכחית גרמה להחמרה במצב הפרקים הסובטלריים, בקרסול ימין, ויש לזקוף - 10%, נכות צמיתה... על חשבון הפגיעה מתאריך 12.1.00".

            הנתבעת מס' 2 הכחישה אחריותה להתרחשות התאונה, וטענה בין היתר, כי ככל שייקבע, שהתובע נפגע כתוצאה מביצוע עוולה כלשהי, הרי שהנתבעת מס' 1 היא שנושאת באחריות לביצועה, בהיותה הקבלן שהעסיק את התובע, וכאשר לא ניתן לייחס לנתבעת מס' 2 מעשה או מחדל כלשהו, שהיוו סיבה להתרחשות התאונה. הנתבעת מס' 2 גם הגישה הודעה לצד שלישי נגד הנתבעת מס' 1, בהסתמך על הוראות החוזה ביניהן, במסגרתו נטלה על עצמה הנתבעת מס' 1 התחייבויות שונות לענין ביצוע העבודה והעסקת עובדים. בין היתר הוסכם, כי הנתבעת מס' 1 תישא באחריות בלעדית לקיום הוראות פקודת הבטיחות בעבודה, והתקנות על פיה, במסגרת העבודה בפרויקט, וכן, כי תישא באחריות לכל נזק, דרישה או תביעה בגין הפרת התחייבות ע"י הנתבעת מס' 1. הנתבעת מס' 1 גם התחייבה לפצות ולשפות את הנתבעת מס' 2, בגין כל נזק או הוצאה שיגרמו לה, אם תיתבע בגין הפרת התחייבויותיה של הראשונה. כמו כן, התחייבה הנתבעת מס' 1 בסעיף 4.ב לחוזה: "בנוסף לאמור בס"ק א', וללא תלות באמור בו, קבלן המשנה יהיה האחראי הבלעדי לכל תביעת נזיקין שלו ושל עובדיו וכל הבאים מכוחם, אף אם יהיה להם עילת נגד סולל-בונה מכל עילה ומכל סוג ומין שהוא, קבלן המשנה משחרר את סולל-בונה מכל אחריות בגין נזיקין שייגרמו כאמור בס"ק (א) ו-(ב) דלעיל ובמקרה שתוגש נגד סולל-בונה דרישה או תביעה בקשר לנזיקין כאמור או שנזקים כאלה ייגרמו לה עצמה, יהיה קבלן המשנה חייב והוא מתחייב בזה, לפצות ולשפות את סולל-בונה על כל סכום שהיא תישא או עלולה לשאת בו...".

            בכתב ההגנה להודעת צד ג', טענה הנתבעת מס' 1 בין היתר, כי התנאים האמורים מהווים תנאים מקפחים במסגרת חוזה אחיד.

4.         התובע העיד לעצמו. לנתבעת מס' 1 העידו מנהלה, מר פנחס יוגב, וכן מר ניסים עליה, אשר שימש כאמור כמנהל עבודה של הנתבעת מס' 1, במסגרת הפרויקט, בו הועסק התובע.

לנתבעת מס' 2 העידה הגב' איבון שקד, שעבדה בתקופה הרלוונטית כפקידת ביטוח, בחברת בת של הנתבעת מס' 2.

הנתבעות גם העידו, את מר אורי כוכב, מנהל מחלקה בחברת שריונית חסם, בה הועסק התובע מיום 25.7.01, עד פיטוריו ביום 16.11.08.

5.         לענין אופן התרחשות התאונה, העיד התובע בתצהירו: "כפי שאמרתי קודם אני עליתי לראש הסולם כשלאוניד מחזיק בו. ליאוניד עזב את הסולם וחיבר את הדיסק. אני חתכתי את הצינור ובסיום העבודה ביקשתי מלאוניד לנתק את הדיסק. לאוניד עזב את הסולם והלך לנתק את החשמל כשלפתע אני אבדתי את שיווי המשקל ונפלתי מראש הסולם ונפגעתי בעקב של רגל ימין".

בחקירתו הנגדית הבהיר התובע: "אני נפלתי מהסולם כי איבדתי את שווי המשקל שלי וזאת בגלל שהוא עזב את הסולם. כשהוא שיחרר את הסולם הרגליים של הסולם והרגליים שלי רעדו וגם הסולם רעד כי הוא לא היה יציב. הרגליים שלי רעדו מפני שהרגשתי שאני לא יציב על הסולם. אני לא אחזתי בשום דבר כשהייתי על הסולם כי לא היה לי במה להחזיק". התובע העיד בחקירתו: "לעיתים רחוקות השתמשתי בסולם. יום קודם עבדתי בעבודות אינסטלציה. לא השתמשתי קודם בסולם בעבודות אינסטלציה. אחרים השתמשו בסולמות קודם לכן אבל אני לא".

התובע העיד, כי עובר להתרחשות התאונה, לא סופקו לו אמצעי מיגון כגון נעלי עבודה מתאימות. התובע העיד, כי קיבל הוראות ממנהל העבודה, מר ניסים עליה, לענין ביצוע העבודה, ואולם, מר עליה לא נתן לעובדים הוראות בטיחות. התובע הכחיש את טענת הנתבעות, כי קיבל הדרכה בענין בטיחות ברוסית. התובע העיד, כי כאשר לקח את הסולם מהמחסן, הבחין בכך שהגומיות בבסיסו שחוקות.

            מר ניסים עליה העיד בתצהיר עדותו הראשית, שהסולם ומסור הדיסק שסופקו לתובע לצורך ביצוע העבודה, היו תקינים. לדבריו: "ככל הידוע לי המסור איתו עבד התובע היה תקין ולא זכור לי כי דווח על כל בעיה בהפעלתו. יתרה מכך, במחסן החברה באתר בראשון לציון היו מספר מסורים זהים והתובע יכול היה להחליף את מסור בו השתמש לו ביקש לעשות כן". בחקירתו הנגדית הוסיף: "היה בחור שבא לשטח מאיזה שהיא ביטוח, החוקר של חברת הביטוח וחקר אותי, ראה את מקום העבודה וראה את הכלים והסולם שעבדו איתו וגם צילם אותם. הוא ראה שהסולם תקין עם גומיות". בהמשך העיד: "...יש צילום של הסולם אצל עו"ד שתיחקר אותי בשטח. הכוונה לחוקר של חברת הביטוח".

            העד העיד, שדיווח לנתבעת מס' 1 על תאונת העבודה, וכי הוא בטוח שהדבר דווח למשרד העבודה.

            העד גם העיד, כי עובדי החברה קיבלו הוראות בטיחות בעת קבלתם לעבודה, כאשר העובדים דוברי הרוסית, קיבלו הדרכה בשפה זו. לדבריו: "התובע וכל העובדים בחברתנו קיבלו הוראות עבודה ובטיחות בעת קבלתם לעבודה. הוראות אלה ניתנו גם בשפה הרוסית לטובת עובדים שאינם דוברי עברית". בחקירתו הנגדית העיד לענין זה: "אני לא מדבר רוסית יש לנו מהנדס בחברה שמדבר רוסית ששמו מיכה והיה לי עוזר בשם אלכס שהוא גם דובר עברית ורוסית שהוא גם עזר לי באתר. הם עדיין בחברה. אין בעיה להביא תצהירים מהם שהדריכו ברוסית. התובע ידע לדבר עברית והכל בעברית ואני הכנסתי אותם לעבודה. בטיחות הכל אני הדרכתי אותם. היה לנו פנקס הדרכה וכל פועל מקבל אותו. על הפנקס הוא לא חתם עליו. הוצאנו את הפנקס רק בעברית. אם פועל לא היה מבין עברית היו מתרגמים לו. אין תרגום של החוברת לרוסית וגם לא השבנו אדם דובר רוסית כדי לתרגם את החוברת מילה במילה לעובדים שאינם דוברי עברית. לשאלת בית המשפט מה המשמעות של החוברת עבור אדם שאינו קורא רוסית, אני אומר שישבו איתו ודיברו איתו. מיכה ואלכס ישבו איתו והסבירו לו את נושא הבטיחות. הבחור ידע לדבר עברית, אני הכנסתי אותו לעבודה ולא היתה מילה שהוא לא הבין. לשאלת בין המשפט איך אני יודע שהוא הבין, אני אומר ששלחתי אותו לעבודה והוא עשה הכל כמו שצריך".

            מר עליה נחקר על נסיבות עריכת תצהירו, והעיד כי: "אני לא זוכר איך נערך התצהיר. תחקרו אותי על הנייר הזה ואני לא יודע איך נערך התצהיר. אני לא יודע בדיוק איך נעשה התצהיר. דיבר איתי עו"ד ושאל אותי שאלות על מה שהיה. אני לא זוכר מי זה". נכונה טענת ב"כ התובע בסיכומיו, כי תשובה זו של העד, מעלה קושי.